המרכז

לחוסן משפחתי

הכשרות לאנשי טיפול וצוותי חינוך
27.10.20-26.11.20

אנשי טיפול, רווחה, בריאות וצוותי חינוך

מוזמנים להצטרף למרכז לחוסן משפחתי

“המתנתי לך” אמרתי לילד שעמד מולי. “הגעתי בזמן” השיב, בעוד עיניו החומות בוחנות אותי. בזכות המסע המשפחתי שלנו ושל משפחות רבות נוספות נולד מיזם האימוץ והאומנה – מרכז חלוצי בגישתו.
לצד התמודדות אישית, פגשתי את הצרכים המורכבים של הקהילה.

בשיתוף מנחים מובילים פיתחנו תפישה חדשנית ויצרנו דרך משנה חיים.

ב- 27.10 נשיק את ‘המרכז לחוסן משפחתי‘ שייעודו גיבוש מעטפת תומכת ומוצלחת.
‘הורות משקמת’ הינה התמחות!
מזמינה אותך להצטרף אלינו
ויחד להשפיע,
שרונה דוכנה, 

מייסדת מנהלת ומנחה

לוטוס פרח

להצטרף להשקה

מסלול בסיס לכנס כולו ומסלול מתקדם לכנס + הקלטות מן העבר.

לוטוס פרח

להדליק אור

תפיסת עולם עדכנית בתחום הטראומה ההתפתחותית, כלים וקולות הקהילה.

לוטוס פרח

שותפות משפיעה

שיתוף פעולה בין אנשי טיפול, בריאות, רווחה וצוותי חינוך יחולל שינוי מיטיב לאורך שנים.

בין האתגרים והסוגיות:

המטרות שלנו:

מה תקבלו?

1
הדרכות מוקלטות

מבחר מתוך קמפוס עשיר.
הגישה תפתח לאחר ההרשמה ובאופן הדרגתי

1
סדנאות בזום​

כל מפגש 90 דק’ לימוד, כלים, שיח  והשראה

 

1
מנחים מכונני שינוי​

לאחר הכנס תכירו מנחים מצויינים נוספים

איך מצטרפים לחוסן משפחתי?

מוזמנים לבחור:

מסלול בסיס: השתתפות ב- 18 מפגשי הכנס (בתשלום חד פעמי).

מסלול מתקדם: השתתפות ב- 18 מפגשי הכנס + גישה לקמפוס מקצועי: 80 הדרכות מוקלטות בנושאי טראומה התפתחותית, היקשרות, ויסות רגשי, שייכות, חרדה, פיזיולוגית הסטרס ועוד הרבה (במנוי חודשי מתחדש).

* למצטרפים עד יום א' 25.10 מתנה: eBook 'אימוץ מה שעליך לדעת', מאת ד"ר ברנדה מקרייט

כנס ההשקה: זהות, שייכות וביטחון

מערכת מפגשים, מנחים ולוחות זמנים

השקת המרכז לחוסן משפחתי

בחרו מסלול מתאים
מסלול מתקדם: השתתפות בכנס + 80 הדרכות מוקלטות
מסלול בסיסי: השתתפות בכנס בלבד.

במסלול המתקדם:

הרשמה לרגל ההשקה
יום ג' 27.10 | 21:00

ימים
שעות
דקות
שניות

מתנה לנרשמים עד יום א' 25.10: eBook 'אימוץ מה שעליך לדעת', דר" מקרייט (בשווי 48 ש"ח)

התחלנו עם בלוג. ב- 2017 תרגמנו קורס וידאו בן 9 פרקים לעברית והוספנו לו Ebook. ב-2018 התקדמנו ומאז קיימנו מעל 120 מפגשי Zoom, מהם התפתח קמפוס דיגיטלי. אנו פועלים במהלך כל השנה מדי יום, מייצרים חומרים ושיתופים ברשתות, מנהלים ערוץ YouTube עשיר ומחוללים שינוי אמיתי.

כנס 2020: זהות, שייכות וביטחון
נבחרת הדוברים:

זהות, שייכות והיקשרות,
השקת המרכז לחוסן משפחתי

יום ג' 27.10, 10:00 - לאנשי טיפול וצוותי חינוך

אודות:

בקורס: ‘אימוץ-מה שעליך לדעת’ 9 פרקים: נטישה, ויסות, הפעלה, הערבה, יגון ואבל ועוד. נעבור בקצרה של שני פרקים: זהות ומשייכות להיקשרות.

זוהי זכות גדולה להפיץ את משנתה של ד”ר מקרייט ולקראת חודש האימוץ לפתוח את הכנס החגיגי בהשקת המרכז לחוסן משפחתי לאנשי טיפול ולצוותי חינוך.

מייל אחד לד”ר מקרייט הספיק כדי שנתחיל לעבוד ביחד ומאז הכל היסטוריה. הקורס של ברנדה תורגם לעברית הודות לשיתוף פעולה של גורמים רבים. כמה שנים קודם ב-1.1.07 אימצתי כהורה יחידני ילד בן שש וחצי. כיום בן עשרים. המסע שלנו הוביל אותי להקמת מיזם האימוץ והאומנה – מרכז הכשרות וליווי ובימים אלו לפתיחתו של ביה”ס לחוסן משפחתי. אני מודה בהתרגשות לכל השותפים לדרך ובעיקר לילדים שלנו שבזכותם נוצרים החיבורים המוחיים, העצביים ובין חדרי הלב והבית.

ברנדה מקרייט

בהוקרה לד"ר ברנדה מקרייט ז"ל
פסיכולוגית קלינית, מומחית לאימוץ

שרונה דוכנה, אמא שאימצה, מייסדת חוסן משפחתי, מנהלת מיזם האימוץ והאומנה

להרגיש בבית- תחושת השייכות כבסיס לביטחון עבור הורים וילדים

יום ד' 28.10, 10:00 - לאנשי טיפול ולקהילת האימוץ
יום ד' 25.11, 10:00 - לאנשי חינוך ולקהילת האימוץ

אודות:

כשהורים לילדים שעברו טראומה חווים אתגרים ודילמות קודם להדרכה הם זקוקים בעצמם לביטחון, שייכות ותחושת בית במקום אשמה ובושה. כל זה נכון תמיד ובמיוחד בתקופות בהן צפות התמודדויות הנוגעות לבסיס הקשר והזהות של הילד כמאומץ .

שאלת הזהות והשייכות תמצא תמיד בבסיס הקשר במשפחות מאמצות ואומנה והיא תמשיך לרחף גם אם נעשה ‘הכל נכון’.
בקרב כל מי שאימוץ נוגע בחייו, נדרשת ההבנה שזהות ושייכות הם תהליכים ממושכים ומורכבים. זו קריאת הרגעה לכל השותפים: “מה שאתם חשים ועוברים הוא טבעי. חשוב לתת מרחב בטוח לשאלות שיצופו”.

הצורך “להרגיש בבית”- להיות שייך הוא נתון הפתיחה של כל ילד מאומץ.

כילדה קטנה לא ראיתי שום דבר מעבר לתמונה הצרה והמוגבלת. מרגע שהתחלתי לחקור, להבין ולשחזר אירועים, הבנתי שקיימות זוויות נוספות ממש כמו פסיפס שחיברתי מחדש בדם יזע ודמעות. כולי תקווה לסייע מתוך המסע שלי למטפלים המלווים משפחות אימוץ ואומנה.

אני מנחת קבוצות הורים בעלת תואר שני בחינוך. נשואה ואם לשלוש בנות. מורה לחינוך מיוחד, Master NLP והכשרות בתחומי האמנויות. 

עוסקת במערכות יחסים ,ייעוץ וליווי משפחות, מטפלים ובתי ספר.

מציעה לקהל הרחב את ההרצאה “להרגיש בבית” – מפגש ייחודי של מסע וצורך להיות במקום בו באמת מרגישים בית, מקום בו חיים בתחושת ביטחון ושייכות. ההרצאה מלווה בסרט דוקו בו אני בודקת לאן אני שייכת. התייחסות לדמיון המשותף, אם בכלל ולמשפחת המוצא. בסרט שיחות עם בני משפחה -המאמצת והביולוגית ומצבי חיים איתם נאלצתי להתמודד.  

היתרון שלי הוא הרקע שלי הן כמאומצת (ולא מבית טוב) והן כמנחת קבוצות. כילדה וכנערה לא תמיד הבנתי מה קורה איתי. גוף הידע והניסיון שצברתי במהלך השנים עזרו לי לפתור ולהסיק מסקנות ואירועים מהעבר שאותם אוכל לחלוק באהבה עם  מי שמוכן לשמוע.

מירי איזנברג הילר,
"להרגיש בבית"-האדם מחפש שייכות

החזרתי אותי לעצמי. אני כמהה לפגוש את הורי המולידים, אך גם אם לא אצליח יש לי מסר להעביר לעולם

יום ד' 28.10, 21:00 - לאנשי טיפול ולקהילת האימוץ

אודות:

בגיל שש נודע לי מאמי שאומצתי מברזיל בגיל חודש וחצי. משהו בתוכי השתנה לתמיד. מאז בכל הזדמנות כשהורי יצאו מהבית חיפשתי רסיסים של עצמי במגירות. אבי הזהיר: “תפסיקי לחפש. בסוף עוד תשתגעי”. רק כשהפכתי אמא לשלושה טסתי לברזיל. ידעתי שאם לא אחפש אשתגע. כתינוקת נמסרתי לאימוץ בהליך לא חוקי. נחטפתי. המסע שלי לברזיל לחיפוש הורי המולידים הוא הצעד המשמעותי והאמיץ ביותר בגיבוש זהותי כאדם. למסע מנהיג אחד – האדם הבוגר שבינקותו נמסר לאימוץ. מוזמנים להצטרף למפגש, לשמוע דרכי את סיפורם של חברי ולהעניק תמיכה ראויה.

אמא לארבעה, אומצה בגיל חודש וחצי מברזיל באימוץ לא חוקי.

דנה ברנס
אומצה מברזיל באימוץ לא חוקי

הבדלים מוחיים בין-אישיים: השפעות גנטיות וסביבתיות.

הבנה של הקשר בין התפתחות המוח (מתוך השפעות סביבתיות וגנטיות) להבדלים בתכונות כמו חוסן, ויסות רגשי וכיו״ב.

יום ג' 3.11, 10:30 - לאנשי טיפול
יום ג' 24.11, 18:00 - לאנשי חינוך

אודות:

חוקרי מוח מתעניינים כיום בבסיס להבדלים הבין-אישיים בינינו בני האדם. מחקרים רבים מנסים למפות את הקשר בין מבנה ותפקוד המוח לבין יכולות, תכונות, תחומי עניין ועוד. במפגש נשוחח על האופן בו המוח שלנו מתעצב לאורך כל החיים מתוך מפגש עם הסביבה וכמובן תחת השפעות גנטיות. זה יעזור לנו להבין מדוע אנחנו שונים זה מזה. נשים דגש על הבדלים בתכונות הקשורות לחוסן שלנו, כמו ויסות רגשות והתנהגות והיכולת להתמודד עם סטרס. נדבר על הדרכים שמאפשרות לנו להשתנות ולחזק את התכונות הרצויות לנו בדרכים שונות.

אני בעלת דוקטורט במדעי המוח מאוניברסיטת תל-אביב. כיום, אני חברה בצוות המוביל של תוכנית בית ספר סגול להטמעת למידה חברתית-רגשית מבוססת מיינדפולנס בבתי ספר (מטעם מרכז סגול למוח ותודעה, במרכז הבינתחומי הרצליה). אני מתמחה בהנגשת התובנות העולות ממחקרי מוח עדכניים לקהלים מגוונים הכוללים אנשי מקצוע מתחום החינוך ובריאות הנפש וכן הציבור הרחב.

תודתי למרכז סגול למוח ותודעה ולד"ר אלבלדה על הסיוע לאורך שנים לטובת הקהילה

ד"ר נועה אלבלדה,
חוקרת מוח, המרכז הבינתחומי הרצליה

שינוי בזהות המשפחתית בעקבות אימוץ או אומנה

יום ג' 3.11, 13:00- לאנשי טיפול
יום ג' 24.11, 13:00 - לאנשי חינוך

אודות:

התרחבות וצמיחת המשפחה מחוללת שינויים בקרב חברי המשפחה המשפיעים בהכרח על בניית זהות משפחתית חדשה.

איך ניבנית הזהות המשפחתית החדשה?

המפגש יעסוק בין היתר בנושאים הבאים:

מהי זהות ואילו זהויות פוגש אדם בתחומי חייו השונים.

הגורמים המשפיעים על שינוי הזהות המשפחתית החל מהמשפחה המורחבת, החברים, סביבה ובית הספר

בניית הזהות האישית המחודשת בתוך התא המשפחתי, תוך בחינת היחסים בין חברי התא המשפחתי ביחס לאינדיבידואל במשפחה (בין האחים ובין הורים לילדים):

תפקיד האחאות במשפחה

מיקום סדר האחים

יחסי ילדים/ הורים

ניהול הורי של התא המשפחתי.

במפגש אשתף מניסיוני האישי כאמא למשפחה בת ארבעה ילדים מתוכם שניים מאומצים.

יועצת משפחתית מוסמכת  M.A בלימודי משפחה, מנהלת תיאום הטיפול ומלווה משפחות במשבר, מאמנת, מרצה, מנחת קבוצות.

אמא  לארבעה ילדים בוגרים אשר התמודדה עם אתגרים רבים של ילדים עם צרכים מסוגים שונים: סוגיית האימוץ במשפחה על היבטיו השונים של האימוץ כולל הדינמיקה בין האחים בתוך התא המשפחתי (מאומצים ושאינם מאומצים).

במסגרת מקום משלי – הבית לאתגרים במשפחה, אשר אני ושותפתי הקמנו, אנחנו מלוות תומכות  ומייעצות למשפחות המתמודדות עם האתגר של ילד/ בוגר הסובל  מבעיות התנהגותיות, נפשיות, או מחלות שונות במטרה להקל ולסייע על ההתמודדות היום יומית של כלל המשפחה. מתוך ניסיוני  האישי, השילוב של מעטפת הכוללת ליווי בירוקרטי, רגשי וטיפולי של אנשי מקצוע, הינו פתרון יעיל המאפשר להורים לשמור על  התא המשפחתי שלם וחזק.

שרון פוסט,
יועצת משפחתית מוסמכת, מקום משלי הבית לאתגרים במשפחה

דנא-לחשוב מחוץ למבחנה - השפעות הבדיקה על החיים עצמם

יום ג' 3.11, 20:30 - לאנשי טיפול ולקהילת האימוץ

אודות:

בכל אחד מאיתנו נטוע צורך טבעי בגיבוש הזהות האישית. גילוי והכרת השורשים הינו חלק חשוב מהתהליך. למי שנותק מהוריו בילדותו ונמסר לאימוץ יש למסע הזה משמעות יתירה. לבדיקת הדנא פוטנציאל להבנה ‘מי אני’ ולכן כל-כך חשוב שהמעגל הקרוב ואנשי הטיפול יצליחו במקום להילחץ לתמוך כראוי.

בדיקות דנא הן דבר מופלא ויחד עם זה יכול להיות טעון מאד. חשוב לזכור שהמסע מתחיל עוד לפני שטיפת הרוק הראשונה עוזבת את הפה:

מה יכול להתגלות? מה צריך לקחת בחשבון? על מי זה יכול להשפיע? האם רק עלינו או על הסובבים אותנו? מול אילו דילמות נעמוד והאם אנחנו באמת יכולים לדעת איך נגיב אם…..

סוגיות העולות מעבר לביולוגיה של בדיקות הדנא. המפגש כולל סיפורי מקרה אמיתיים.

גנאלוגית מזה כ 20 שנה, מתמקדת בחמש השנים האחרונות בתחום הדנא בשאיפה לחיבור בין אנשים לשורשים. בשנים האחרונות ליויתי אנשים במסע החיפוש אחר הורים ביולוגים, הורים ביולוגים בחיפוש אחר ילדים, כשהמשמעותי בניהם היה מסע החיפוש של בן זוגי שאומץ, אחר אביו הביולוגי. חוויתי מיד ראשונה את הדילמות, החששות, והסוגיות שעולות מחיפוש כזה, גם מהצד שלו וגם אל מול המשפחה הביולוגית וההשפעות של הגילוי בצד השני.

ז'אנה הלשטיין

ז'אנה הלשטיין,
מחברת אנשים לשורשים דרך DNA

הילדה ההיא - מאומנה לאימוץ

יום ה' 5.11, 20:30 - לאנשי טיפול וחינוך ולקהילת האימוץ והאומנה

אודות:

לאור החוויה שלי כילדת אומנה ולאחר מכן אימוץ, אני מאמינה שילדים שחוו טראומה בתחילת חייהם סוחבים אותה איתם בהמשך חייהם. חשוב ללמוד איך לחיות איתה בצירוף ארגז כלים נכון וצידה רגשית טובה לדרך. בכל רגע בחיי הרגשתי כיצד הכל יכול להיעלם ממני, אני לבד ואף אחד לא באמת מבין אותי. היו ימים שרציתי להיעלם מפחד שלא יהיה סוף לקושי הנפשי שחוויתי. כיום כאמא ואשת חינוך חשוב לי מאד לשתף כדי לשפר את חייהם של ילדים אחרים ולהעניק גישה מותאמת.

גננת לגילאי 0-6. וותק מקצועי של 16 שנים מטפלת בעיקר בילדים מעוכבי התפתחות. בגיל שישה חודשים הגעתי למשפחת אומנה שאימצה אותי כשהייתי בת 12.
יש לי קושי לסמוך על אנשים, אני חרדתית ותמיד חושבת שמשהו יכול לקרות בכל רגע. לקח לי שנים להבין מי אני ולהשלים עם זה.

דגנית אמסלאם בצראוי
הנחיה: שרון בלוך

דע מאין באת?
גורמים משפיעים בעיצוב זהות.

המפגש ייערך בזום ובמקביל גם בשידור לייב בפייסבוק כולל הרצאה ודיון מקדים ובמהלך.

יום ב' 9.11, 15:00 - למטפלים וקהילת האימוץ

עיצוב הזהות האישית, המשפחתית והחברתית, לאורך החיים הוא תהליך מורכב. מורכבות זו מתעצמת מאד כשמדובר בתהליכי אימוץ. על מנת שנוכל לסייע ולתמוך במי שאומץ, בתהליך זה, עלינו לפתח הבנה עמוקה בתהליך, אך גם את היכולת לפשט ולהנגיש אותו למי שעובר אותו, באופן שיוכל לסייע לו לצלוח את האתגרים הכרוכים בו בצורה מודעת ומיטבית. שיחה זו, המשלבת בין גישות שונות בנושא וסיפור אישי, מציעה אפשרות כזו.

גילעד יעקבזן, בוגר שאומץ בינקותו, נשוי ואב לשני בוגרים. חוקר אוטודידקטי בתחום האימוץ, מרצה ופעיל לשעבר בתחומים שונים בקהילת האימוץ.

גילעד יעקבזן

גילעד יעקבזן, בוגר שאומץ בינקותו, מרצה ופעיל לשעבר בתחומים שונים בקהילת האימוץ.

ילדת נפש ניצחית
בזכות הסבל הנורא שחוויתי מינקותי חיפשתי ומצאתי את השמחה

יום ב' 9.11, 17:00 - לאנשי טיפול וקהילת האימוץ והאומנה

כיצד הושפעו חיי מהעובדה שנולדתי נקבה יתומה. צאצאה למשפחה חסידית של משפחת אבי 

שעלתה לארץ ישראל ב- 1777 ולמשפחת אמי החלוצים שהגיעו בתקופת הבי”לויים. צמחתי ולקחתי על עצמי להמשיך את אמי שנפטרה עקב הלידה שלי ואת סבתי הגדולה שאת צוואתה הספרותית מצאתי עוד בחיי. במשך חודשים הייתי בבית התינוקות של ויצו ומשם במשך שנים טולטלתי בין בתים רבים. בזכות הסבל הנורא שחוויתי מינקותי חיפשתי ומצאתי את השמחה, את היצירה ואת האימהות בחיים שלמים.

מדענית וסופרת. ד”ר למדעים ותקשורת. מרצה, בעלת ניסיון בעריכה מדעית, הנחיה, ארגון וניהול והבראת מערכות. נשואה לעמי זילברשטיין, אם וסבתא. 

התייתמתי מאמי בגיל חודש וכעבור שנים אומצתי ע”י סבי וסבתא.

צאצא למשפחות פיינשטיין ופוחצ’בסקי (מייסדי רשל”צ ורחובות), שמואל וילסון ( מבוני ת”א)

שור (ששרשיה בגליל מ1777 ). מחקרי הנם בתחומי הביולוגיה, הוראת המדעים והתקשורת, חשיבה חזותית ומטפורה. בעלת BSC, MSC, PHD ותעודות הוראה. במערכת החינוך עסקתי בהוראה, בהנחיה, בפיקוח וכרכזת המדעים בטלוויזיה החינוכית. כותבת מילדות. מפרסומיי: מאמרים אקדמיים (באנגלית), 6 ספרי שירה, רומן סיפורים (בעברית), אסופת מאמריי (עברית ואנגלית), כולל פרסומים מכִּתבי קודמי במשפחותיי:  נחמה פוחצ’בסקי – “במדרון”,  עשהאל פוחצ’בסקי –  “גחלת”, אברהם שור – “הזכות”. 

מייסדת אנ”י- איגוד נשים יוצרות ישראל. עוסקת בפעילות ציבורית בתחום המגדר ובאיגודי הנשים, הסופרים והספרות, ובתחום האוריינות החזותית, הן בישראל והן מחוץ לישראל .

ד"ר אורה עשהאל זילברשטיין
התייתמה מאימה בגיל חודש ואומצה ע"י סבהּ וסבתהּ

אימוץ בחברה הערבית ובאיסלאם

יום ב' 9.11, 20:30 - לאנשי טיפול וקהילת האימוץ והאומנה

אודות:

במפגש אשתף על המורכבות של האימוץ בדת האיסאלם ובחברה הערבית. בישראל 500 משפחות מאמצות מעניקות תקווה למרות האתגרים.

מאז  הקמת ‘ניצני תקווה’ פועלת העמותה במטרה לחולל שינוי בחברה הערבית. אימוץ הוא תחום רגיש ומורכב בכלל ובפרט אצלנו. המורכבות מתבטאת מבחינה חברתית ודתית. מדי שנה אנו מקיימים כנס  ממוקד נושא, למשל: אימוץ במערכת החינוך. הפקנו חומרי לימוד, את ההצגה ‘לא בזכותך’ המיועדת  לבתי  הספר ומתייחסת לילד המאומץ בהקשר להשתלבותו במערכת החינוך. בנוסף הפקנו את הסרט ‘בני  מהלב’.  

העמותה מוציאה לאור ספרים למשפחות ולילדים מאומצים, מקיימת פעילויות גיבוש למשפחות  ותומכת בתהליך פתיחת תיק אימוץ. השנה ולראשונה בהיסטוריה בוגר שאומץ הוציא לאור בעזרת בעמותה את ספרו: ‘נולדת  מלבי’, סיפורי משפחות מאמצות. בקרוב נקיים מפגשים בזום ונמשיך ללוות את עמותת הבוגרים “אנחנו  העתיד”. מוזמנים אנשי טיפול וחינוך ומשפחות הקהילה.

אימא מאמצת חד הורית  לילדה בת שמונה עשרה אומצה בגיל  9  ימים. אני מנהלת את עמותת  ניצני  תקווה לאימוץ ילדים בחברה הערבית.

שרה באסל

שרה באסל, אימא מאמצת חד הורית, יו"ר ניצני תקווה, אימוץ ילדים בחברה הערבית

TBRI התערבות מבוססת אמון ומערכות יחסים​

12.11, 15:00- לאנשי חינוך ולקהילת האימוץ והאומנה

אודות:

TBRI®, היא התערבות מבוססת היקשרות ומוכוונת טראומה המיועדת לענות על צרכיהם המורכבים של ילדים פגיעים. TBRI® משתמשת בעקרונות העצמה, חיבור ותיקון כדי לנטרל התנהגויות המבוססות פחד.

סדנה באנגלית ®TBRI על  3 עקרונות היקשרות לילדים שחוו טראומה. במפגש:
תכירו את נושאי ההיכרות והגישה ההוליסטית של TBRI®

תלמדו על מחזור ההיקשרות והחיבור ותוכלו להבין את חשיבותם של שלושת העקרונות העיקריים של TBRI® – עקרונות העצמה, עקרונות חיבור ועקרונות תיקון. נתמקד במיוחד בעקרונות החיבור!

אייזק רודולף, עובד סוציאלי, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
מוסמך ב- TBRI ומנחה הכשרות. משפחות התקווה פועלת כדי להבטיח בית מייטיב לכל ילד בישראל ומעניקה הדרכה ותמיכה למשפחות.

תודתי למשפחות התקווה לרבקה ולאייזק על השותפות העמוקה לטובת פיתוח פוסט אימוץ ואומנה בישראל

אייזק רודולף

אייזק רודולף, מוסמך TBRI

התיק הלוהט-
פתיחת תיק אימוץ במהלך החיים.

לדבר אימוץ עם הילד לאורך החיים בהתאם לגילו וליכולתו של ההורה ולאפשר לו לשאול, לקבל מידע על משפחתו הביולוגית . לתת לו לגיטימציה לפתוח את תיק האימוץ שלו וללוות אותו בתהליך האופרטיבי.

אירוח של מאומץ בוגר שפתח את תיק האימוץ שלו. ישתף בחוויה של האימוץ והדיאלוג עם ההורה לאורח חייו ובתהליך המסע לארץ המוצא.

יום ה' 12.11 שעה 20:30 לקהילת האימוץ, אנשי טיפול וחינוך

אודות:

החיפוש אחר שורשים מתחיל הרבה לפני גיל  18 ומעסיק את  הילד המאומץ לאורך חייו. תהליך פתיחת התיק מצריך הכנה, ניסיון וליווי להורים ולמאומץ. במפגש נדון בסוגיות הקשורות לדיאלוג בין הילד להוריו סביב פתיחת תיק .ינתנו מידע וכלים.

הילד המאומץ עסוק בשלבים שונים של חייו, בחיפוש בשל אי הוודאות המלווה את סיפור חייו, הוא שואף למלא את החלקים החסרים. פתיחת התיק בעצם מתבצעת הרבה לפני גיל 18 ועוד לפני שהילד מחליט לחפש את המשפחה הביולוגית. לכן על ההורה המאמץ לנהל דיאלוג עם הילד לאורך הדרך ז”א “לדבר אימוץ” בבית.

בעיקר באימוצי חו”ל בהם התיק נמצא בבית המשפחה. האתגר של ההורה הוא  איזה מידע לתת לילד ומתי. שיא החיפוש עצמו הוא בד”כ לאחר גיל 18(אם בכלל). במצבים אלה קיים צורך בליווי של הילד ושל ההורה מאחר וזהו תהליך מורכב שהופך את הפנטסיה למציאות.

מתאים ל: הורים מאמצים, אנשי טיפול, אנשי מערכת החינוך,מאומצים בוגרים.

 

הבנת ההגדרה של טרנסג’נדר והאבחנה המקובלת. ניסיון להבין את ההתפתחות והקשיים שעימם מתמודד המבקש לשנות את מינו ומקומה של המשפחה בקביעת גורלו בהמשך חייו.

עו” ס מומחית אימוץ, עמותת פסיפס – מרכז ליווי ייעוץ ותמיכה למשפחות  מאמצות

תמי לפיד

תמי לפיד, עו" ס מומחית אימוץ,
עמותת פסיפס - מרכז ליווי ייעוץ ותמיכה למשפחות מאמצות

רוחות האימוץ - תיק אימוץ

יום ד' 22.11, 20:30 - לאנשי טיפול, חינוך וקהילת האימוץ והאומנה

אודות:

הבנת הצורך של מאומצים רבים לפתוח את תיק האימוץ, והדרך שלנו כהורים וכמטפלים ללוות אותם ולתמוך בהם ביחד עם השירות למען הילד.

משולש האימוץ  הוא משולש של רוחות, פנטזיות ומסתורין האופפים את כל חלקיו: הילד רדוף ברוחה של אימו הביולוגית וברוחו שלו טרום האימוץ, בפנטזיה התמידית ובשאלות הלא מרפות של למה? מי? ומה היה אילו? האם הביולוגית העטופה ברוחו של התינוק אותו ילדה ועליו ויתרה מאונס או מרצון, וההורים המאמצים המלווים ברוחו של התינוק המושלם אותו לא יכלו ללדת וברוחותיהם של ההורים הביולוגיים הנוכחים כל כך בחוויותיו של הילד. זהו עולם מורכב שבו התהליך הטבעי ביותר של הולדת ילד וגידולו בבית הוריו משתבש והוא נמסר למשפחה אחרת. במפגש תשמעו על המסקנות שפירמסתי בעבודת הסמינריון שכתבתי בהקשר לסקרנות הטבעית והבריאה של מאומצים, הצורך שלהם במידע רפואי, חרדת נטישה וחשיבותו של המהלך לפתיחת תיק אימוץ.

אב מאמץ לבת בתהליכי פתיחת תיק האימוץ , ולבת באומנה לשעבר שחזרה לאימה, מטפל בגישה הנוירו- התפתחותי תפקודי.

נצח כהן,
אב מאמץ, איש חינוך
הנחיה: חגית ניר ברינשטיין

תודתי לך על היוזמה, השיתוף והשותפות לאורך שנים

סינגור עצמי של הילדים.ות ונערים.ות במערכת החינוך

יום ד' 24.11, 10:00 - לאנשי חינוך וקהילת האימוץ והאומנה

אודות:

חיזוק קשר עם צוותי חינוך, דרכי עבודה מוסדרים עם מערכת החינוך ותוכניות תומכות.

כל תלמיד עלול במהלך שנות לימודיו לחוות קושי ואף משבר. לתלמידים החווים מתח רגשי, או עברו טראומה התפתחותית ופגיעת היקשרות יש סיכוי גבוה יותר לחוות במערכת החינוך אתגרים הן בהיבט הלימודי והן ההתנהגותי. תגובה לא מתאימה של הצוות החינוכי תעצים את תחושות ה-‘לא בטוח’, לא שייך, דימוי עצמי נמוך ואף עלולה להוביל לנשירה ולהתנהגות בסיכון.

במשך הזמן הפערים הלימודיים, החברתיים והרגשיים יגדלו ומכאן עלול להתפתח מעגל האכזבה: התלמיד חש אכזבה מעצמו, הוריו מאוכזבים ממנו ואולי אף מעצמם, הצוות חינוכי מאוכזב.

צריך וניתן לשבור את המעגל השלילי! חשוב עוד בשלב מוקדם לסמן דרכים ולגייס את כל השותפים לתהליך תמיכה בתלמיד, בהוריו ובצוות חינוכי.

ייחודה של הגישה שתכירו במפגש: היכרות מקצועית של הגורמים האמונים להעניק מענה לפרט בתוך המערכת ונסיון אישי עם ילדיי בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך.

 

במפגש תקבלו לגיטימיות לתחושות שלכם ודרכים להתמודדות מוצלחת בבית ובבית הספר. נסקור מקרי בוחן ונאפשר דיון מפרה בין המשתתפים.

 

קצינת ביקור סדיר מומחית ושותפה בבניית תוכניות פרט רשותית במערכת החינוך. מלווה נוער בסיכון מומחית בבניית תוכניות פרט במערכת החינוך. תואר שני בניהול מערכות חינוך, מטפלת בגינון טיפולי, מדריכת יוגה.

מורה בחטיבה ביניים ותיכון בעבר, מנהלת  עמותה חברתית להעצמת אוכלוסיות מוחלשות,

מנהלת תוכנית הילה.

סילבי אהרון,
קב"סית ומלווה נוער בסיכון,
אמא מאמצת מזה 13 שנים

היכרות לצורך ידידות: מערכת העצבים שלנו

יום ה' 26.11, 21:00 - לאנשי טיפול

אודות:

המפגש מבוסס על המודל של Stephen Porges, פרופסור לפסיכיאטריה, חוקר

ונוירוביולוג, עם החשיבה הקלינית של Deb Dana.

אתייחס לרגש מתוך נקודת מבט אבולוציונית, עם דגש על האבחנה בין רגש עומק לבין מצבי רגש מכסים (אינהיבטוריים) כמו חרדה, עייפות ודכדוך. אתמקד במרכיב הביטחון במערך התת סיפי שפורג’ס ניסח בשם neuroception. וזאת על מנת לעשות חיבור מיטיב בעל ערך יישומי בקלינקה ובחינוך בין רגשות עומק (קטגוריאליים ושל התקשרות) לבין מערך זה. אציג התערבות חדשה וייחודית

שאותה פיתח פורג’ס:

SSP: Safe & Sound Protocol. התערבות אקוסטית זו מגבירה תחושות של ביטחון, שייכות, יוזמה ואף מביאה לשיפור ביכולות החשיבה, תפקוד חברתי ולמידה.

התערבות SSP מתאימה למגוון גילאים רחב, ומומלצת בעיקר לילדים עם בעיות

למידה, בעיות תקשורת כולל ספקטרום, קשיי ויסות, קשיים רגשיים ואתגרי

התקשרות – כמו ילדי אימוץ ואומנה, טראומות שונות. וזאת, להעצמה וחיזוק המרכיב הבריא האורגני שקיים בכל אחד ואחת.

בהתאם למחקרי מוח רבים, ויסות מצבים רגשיים לרוב מתאפשר ותמיד משתבח בנוכחות זולת משמעותי/ת שמערכת העצבים שלו/ה מווסתת בעצמה. לפיכך, התערבות SSP מומלצת בראש ובראשונה לאנשי טיפול, הוראה והורים כמתנה עצמית של self-care ופלטפורמה לקידום תהליכי החלמה לבריאות לילד/ה.

אני פסיכולוג קליני שמטפל כיום בעיקר במתבגרים ומבוגרים, כולל הדרכה הממוקדת בהורות. בעבר טיפלתי גם בילדים כולל בילדים מאומצים ומבתי אומנה. גישת הטיפול שלי היא AEDP, טיפול חווייתי experiential ממוקד רגש, על פי עקרונות אבולוציוניים ושל תורת ההתקשרות. אני משלב בטיפול התערבות SSP של Porges, ומוכר כספק מוכר של התערבות זאת. עד כה העברתי 3 סדנאות חווייתיות SSP למטפלים בארץ. לאחרונה בשיתוף פעולה עם הת’ר מקדאפי (ארה”ב), מתכוון להעביר סדנה נוספת בארה”ב.

אורי קוצר,
פסיכולוג קליני (בגישת AEDP) מורשה SSP

המבקש לשנות את מינו:
מיהו וכיצד יש לסייע לו ולמשפחתו

המועד החדש ייקבע בהקדם - לאנשי טיפול

אודות:

יחס המשפחה למבקש לשנות את מינו: גזר דין לחיים או למוות.

הבנת ההגדרה של טרנסג’נדר והאבחנה המקובלת. ניסיון להבין את ההתפתחות והקשיים שעימם מתמודד המבקש לשנות את מינו ומקומה של המשפחה בקביעת גורלו בהמשך חייו.

בעבודתי במרכז הרפואי ע”ש שיבא:  פסיכולוגית הוועדה לשינוי מין  במחלקה לכירורגיה פלסטית במינוי משרד הבריאות.  פסיכולוגית היחידה לטיפול בכוויות.
בהיותי פסיכולוגית ארצית במשרד הבריאות:  אחראית על תחום הטיפול באוטיסטים, במשרד הבריאות – יו”ר הוועדה הבינמשרדית למניעת אובדנות בני נוער.

בעבר, מרצה ויו”ר הוועדה לאתיקה בתוכנית לפסיכותרפיה בבי”ס ללימודי המשך באוניברסיטת תל אביב.

כיום: פסיכותרפיסטית – קליניקה פרטית.

ד"ר דליה גלבוע,
פסיכולוגית קלינית ורפואית בכירה

מנחות המפגשים

המסלו המתקדם כולל הדרכות מוקלטות על טראומה, השפעת סטרס על מערכת העצבים והמוח, היקשרות, שייכות, ויסות רגשי, חרדה וכמובן חוסן אישי ומשפחתי.

דפדפו ביומן ושימרו ב- Google Calender שלכם 

כנס 2020: זהות, שייכות וביטחון 27.10-26.11