אוקסיטוצין וטראומה התפתחותית

17.12.2019 מתוך הכנס על התיאוריה הפוליואגלית. ניגשתי אליה בעדינות. ביקשתי להודות. למרות השעה ושכולם התפזרו זכיתי ממנה באופן פרטי להסברים שעלי להעמיק בהם כדי להבין איך הטראומה משבשת את תהליך הפקת האוקסיטוצין. איך סטרס גורם לייצור יתר של ההורמון מה שגורם להפחתת הרצפטורים במוח. שורה תחתונה: לא עוזר ‘סתם’ לדחוף לגוף אוקסיטוצין, אלא ליצור תהליכים טבעיים של קירבה.

פרופסור סו קארטר העבירה בכנס על התיאוריה הפוליואגלית (שמוביל בעלה סטיב פורג’ס) הרצאה מרתקת על האוקסיטוצין והסבירה את ייעודו בהקלה על הורים בצליחת האתגר המשמעותי בחייהם. שאלות שעלי לברר:
מה קורה אם אינך בתהליך היריון לידה הנקה? איך מעלים האוקסיטוצין בגוף כדי לנסוך ביטחון וקירבה, למרות שאין תהליך פיזיולוגי משותף? הרבה מהתשובות יש לי ואני משתפת ההרצאות ובכל זמן למדתי ממנה כמה התהליך מורכב ואילו הורמונים עתיקים יותר מעורבים בו.
קיבלתי מ-סו מאמרים ענייניים בגובה העיניים. פרי מחקריה ועבודתה.
תודה לך אישה יקרה.

הטקסט שלהלן מתוך אתר האירוע.
ד”ר סו קרטר (PhD)

פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה ובאוניברסיטת אילינוי, מומחית לתפקוד של אוקסיטוצין.

ד”ר קרטר הינה המדענית שגילתה את הקשר שבין התנהגות חברתית לבין אוקסיטוצין. עבודתה בוחנת כיצד נתיבי אוקסיטוצין נמצאים במרכז מערכות פיזיולוגיות המאפשרות יכולת לחברותיות אנושית (human sociality). האוקסיטוצין פועל כמווסת של מערכת העצבים האוטומטית המאפשר את הרמות הגבוהות של הרגישות והתכווננות החברתית הדרושות לטיפוח יכולת לחברותיות אנושית ולהורות לילד. עבודתה בוחנת את הפעולות הייחודיות של אוקסיטוצין, לרבות תפקידו התומך בלידה, בהנקה, בהתנהגות אימהית, בוויסות גנטי של התפתחות הניאוקורטקס ובשמירת הספקת דם למוח.

ד”ר סו קרטר הינה מנהלת מכון קינסי ופרופסור רודי (Rudy) לביולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת אילינוי בשיקגו, בה היא כיהנה כמנהלת משותפת של המרכז למוח-גוף במחלקה לפסיכיאטריה. בעבר שימשה כפרופסורית בכירה ומוערכת לביולוגיה באוניברסיטת מרילנד. קודם לכן שימשה

כפרופסור במחלקות לפסיכולוגיה ואקולוגיה, אתולוגיה ואבולוציה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. ד”ר קרטר שימשה בעבר כנשיאת האיגוד הבינלאומי למדעי המוח ההתנהגותיים.

יישר כוח למארגנים. נהיה בקשר עם סיום הכנס.
בתגובה אעלה שקף או שניים מהכנס. ITI-Israel – Somatic Experiencing in Israel נציגי החויה הסומטית בישראל

Metiv: The Israel Psychotrauma Center – מטיב: המרכז הישראלי לפסיכוטראומה

1. תרופת האהבה
Love as Medicine

הסבר ביולוגי לעוצמתה של אהבה. באהבה טמון יופי רב והיא בעלת השפעות רבות על חיינו. לאהבה כוח ריפוי ושמירת חוסננו הגופני והנפשי. אובדן אהבה הינה אחד הוגרמים הראשיים למתח ולטראומה. רק כעת אנו מתחילים לגלות את כוח ריפויה של האהבה.

2. שיעורי אהבה מנברנים

The biology of “love”:
Lessons from prairie voles

אנו למדים שאוקסיטוצין וואסופרסין הינם בעלי השעה מכרעת על הקשר בין המטפלים האחראים על הילד (או הנברן) גם אם אינם ביולוגיים. להורמונים oxytocin | vasopressin והרצפטורים שלהם יש מתג, כך שניתן להדליק ולכבות כתוצאה ממחסור ביחס אוהב. אלו הם מצבים שהמשפיעים על הגוף גם דורות קדימה – אפיגנטיקה.

3. אוקסיטוצין ואסופרסין- אמא טבע Oxytocin, vasopressin and mother nature

במהלך ההיריון מקבל העובר בנוסף לחמצן, למזון ולסביבה חמה ובטוחה גם הורמונים. הוא מאותת לאימו באיתותים כימיים, מקבל ממנה תגובות ובכך עובר כעין עיצוב והכנה לקראת הגחתו לחיים שבחוץ. בהמשך תהיה זו הלידה, החלק שינוק והיחס שיקבל ש’יתכנתו’ אותו להמשך ניהול מערכות יחסים וחיים על אדמות.

4. אוקסיטוצין והאבולוציה האינושית A focus on biology: Peptide pathways to human evolution

אוקסיטוצין וואסופרסין מכוונים את מערכת העצבים המרכזית, מעצבים את הנוירוביולוגיה שלנו לאמץ דפוסים פסיכולוגיים והתנהגותיים. ואסופרסין מתקשר לחרדה ולהתנהגות הגנתית, מעלה לחץ דם ומאפשר תנועתיות במצבי סיכון. אוקסיטוצין מאפשר ליונקים להתגבר על פחד מאחרים ולהיעזר במערכות יחסים חברתיות וחשיבה להתמודדות עם אתגרים וטראומה.

מאמרים נוספים בנושא אוקסיטוצין

הורות אוקסיטוצינית, חלק א’ מאת בריאן פוסט וסוזן קטצי’נסקאס קישור

הורות אוקסיטוצינית, חלק ב’ קישור

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*