אימוץ – מעמד ההורים הביולוגיים ובני המשפחה המורחבת

יום עיון שנערך ב-8.3.2015 המרכז הבינתחומי הרצליה

אימוץ – מעמד ההורים הביולוגיים ובני המשפחה המורחבת

בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי, הרצליה

את סיכום היום תוכלו למצוא כאן בהמשך. כמה מילים שהרגשתי שאני חייבת לרשום. תודה, שרונה

האימוץ שלנו הוא אימוץ ללא קשר, כלומר "סגור". לכאורה, "מה לי" ולכנס העוסק בתהליכים משפטיים חורצי גורל בחייהם של הורים ביולוגיים? בחרתי להיות בכנס, מכיון שאני מאמינה שהורה מאמץ רוצה love-444350_1280להאמין שנעשה הכל כדי להמנע מהטרגדיה בה נוצרו הנסיבות להוצאת ילד לאימוץ. הילדים שלנו (חלקם) חיו מספר שנים ללא בית.
אנו רוצים לקוות שבעתיד ייעשה הכל כדי לקצר את משך הזמן בו ילד מתעורר בבוקר ונרדם בערב בתחנות שונות (מש' קלט, מש' אומנה, בית מעבר) ועד ש…יוחלט על היותו בר אימוץ ומשלב זה עד… מציאת משפחה ראויה.
שנתינו ההורים נודדת לגבי גורלה של האם/ אב שילדיהם הורחק מביתם האם החוק ראה אותם? העניק הזדמנות? האם מערך הסיוע והרווחה אכן עשה הכל כדי להציל ילד כך שיוכל להמשיך לחיות בתוך ביתו הוא?
נדמה לנו שאנו מבינים את הטלטלה, את נימי הנפש שעוברים ההורים הביולוגים, המומחים שבוחנים מסוגלות, עורכות הדין שמתערבות, אנשי הרווחה. והילד!? נדמה לנו.

הכנס המחיש עבורי שאכן ישנן שליחות העושות לילות כימים כדי להגיע ולהציל את הילד מהוריו ומצד שני לא לפשוע מולם. ועדיין לפנינו כברת דרך לעבור כדי להפוך את התהליך לנכון יותר ולמנוע מהחברה שלנו מחדלים. יחד עם זאת כל נושא שעלה בכנס הוכיח את הרב מימדיות של כל סוגיה ועל כל אלו נוסף מימד הזמן: הזמן הנצחי עד שילד מגיע למשפחה המאמצת.
לא משנה עד כמה שופרה רווחתו של הילד – הוא נותק מהוריו, ממשפחתו הרחבה, מקהילה שלימה.
אימוץ סגור או פתוח?! האימוץ תמיד ליבו שותת דמעות, הלב נותר תמיד לב.
לב כדי לפעום נפתח ונסגר, כל חדריו "מדברים" זה עם זה. נפתחים חשופים לכאב.
אין אימוץ סגור. אין  דבר כזה. "הביולוגים" חיים בליבם של ילדינו. הם כאן עמנו. ולכן בחרתי ולו ליום אחד להיות בקשב רב על מאמציו של המשפט בישראל למענם.

כאן בהמשך תוכלו לראות את תוכנית ולו"ז הכנס כמו גם את הסיכום שביקשתם. בהמשך תוכלו לקרוא את מילותיה של צילה, אם מאמצת שנשאה מילים נרגשות בפני הקהל שמנה מעל 150 אנשי מקצוע כולן נשים!!!

לצפייה בעלון כנס 8 מרץ 2015 המרכז הבינתחומי – אימוץ מעמד המשפחות הביולוגיות והמשפחה המורחבת אנשי המקצוע, הדוברים בפאנלים שהובילו את הכנס.

לעיונכם קובץ בן 13 עמודים הקליקו על הקישור:
סיכום מוקלד – אימוץ מעמד הורים ביולוגיים ובני משפחה יום עיון מרץ 2015 – המרכז הבינתחומי הרצליה.

תודתי לעו"ד שהקלידה ונאותה למסור לי את החומר למען קהילת האימוץ. היא ואני אמתכם הנאמנה איננו אחראים על טעויות הקלדה או דילוגים בתמלול בשל מהירות ההרצאות…ההבנה באחריות הקורא.

כדי לקבל בעתיד חומרי ערך נוספים הזינו בטופס למטה את כתובת המייל שלכם. אין צורך בהקלדת שם. כתובתך המייל תשמש לשליחת עידכון על כנסים, ימי עיון ובמיוחד מפגשי הדרכה אינטרנטיים לרבות קורסים של אנשי מקצוע מהארץ ומחו"ל.

להלן כמה ציטוטים מתוך הכנס. לקבלת סיכום 13 עמודים הקליקו על הכותרת שכאן לעיל סיכום מוקלד.

תיקון 8 לחוק האימוץ ותיקון 24 לחוק הסיוע המשפטי: המשמעות של התיקונים הנ"ל – הבנה עמוקה לחשיבות הייצוג בתיקי אימוץ. מדובר בהתערבות מהותית של המדינה באוטונומיה ההורית ובתא המשפחתי, ולא יעלה על הדעת שבתיקים אלו לא יהיה ייצוג להורים

מילת המפתח – ענווה. בידיעה שמדובר בהליך חורץ גורלות, לשמו צריך לשתף פעולה לטובת הענין. עו"ד שני שדה מהלשכה המשפטית בת"א מונתה לאחראית אימוץ ארצית של האגף.

***

ההורים הביולוגיים הם החוליה החלשה ביותר בחברה. תיקון 24 קבע כי הסיוע המשפטי נותן ייצוג אוטומטי ללא בחינת זכאות כלכלית בתיקי אימוץ תמיד בערכאה ראשונה ובכפוף לבדיקת סיכוי משפטי – בערכאת הערעור.

הפסיקה כבר עמדה על חשיבות גידול הקטין במשפחה הביולוגית. זכותו של כל הורה וזכותו של כל ילד. גם הגשמתה של זכות זו היא חלק מטובת הילד.

שני שלבים: א. האם מתקיימת אחת מעילות האימוץ? ב. האם טובת הקטין להיות מוכרז כבר אימוץ?

***

צילה הרטמן השתתפה בכנס ושיתפה את קהל עורכות הדין בגישתה הייחודית.
צילה הסכימה שאצטט פוסט שכתבה באתר שלה (אני מביאה חלקים מתוכו).
תודה לצילה הרטמן, אם מאמצת אימוץ עם קשר, מדריכה משפחות בכל שלב האימוץ, מנהלת תוכנית אינטרנטית למשפחות שאימצו ילד גדול. צילה אימצה ילדה בת 10, כיום אם בעצמה.
לקבלת פרטים על התוכנית האינטרנטית להורים שאימצו ילד גדול, ליווי מקצועי בסקייפ וכמובן תכנים עם ערך שצילה מפיצה אפשר להירשם כאן מלאו את הטופס בקישור
באתר של צילה ניתן לצלול http://www.thartman.co.il

רשמיה של צילה על הכנס מתוך פוסט שכתבה

עשייה מבורכת מעצם ההתכנסות והמוכנות לבדוק מזוויות ראייה שונות, איך להאיר את הנושא, לבחון יחד את הקשיים ביצירת הקשר בין העבר של המאומץ ומשפחתו החדשה המאמצת. איפה הרווח, מה הנזק, הקושי בחיבור בין הלב והראש, הפחד לחרוץ גורלות בלתי הפיכות.

הדיון המעמיק בזוויות הראייה השונות, עם קהל גדול, מכובד ואכפתי, ששם לנגד עיניו לבחון את הקשר עם המשפחה הביולוגית המורחבת – היה בעל ערך עצום, הן בחינת המשמעויות בשטח, הן בלימוד מפסקי הדין שניתנו עד כה, גם השבחים וגם הביקורות.

גיבוש האישיות של כל ילד הוא פאזל שכל חלק בו חשוב, על אחת כמה וכמה של הילד המאומץ. זיהוי החלקים, החיבור ביניהם הוא לא קל, והחשש והחרדה המלווים מובנים וצפויים הן אצל הילד, אבל לא פחות אצל המשפחה המאמצת.

האימוץ הפתוח היה נר לרגליי מתחילת תהליך האימוץ של בתי ולכל אורך הדרך. ברור היה לי שהזהות שלה מורכבת מהיסודות מהם באה ומהערכים שסופגת אצלי, אי אפשר להפריד. יחד עם זה החששות שלי היו מאד גדולים בכל פעם מחדש כשהלכה למפגש כזה, שמא תעדיף את עברה, אולי תבחר לא לחזור אלי. הבחירות שלה היו ברורות, חוש ההישרדות שלה הנחה אותה והיא שמרה על המסגרת שלנו, גם אם היו טלטלות. תנועה המטוטלת הלכה ופחתה כשהיציבות בקשר בתוך הבית שלנו הלכה והתבססה. היציאה אל המפגשים עם העבר והחזרה הביתה אל הווה הפכו להיות לא רלוונטיים עם הזמן, וכך רצף המפגשים הלך ופחת. הזהות שלה נבנתה על הניסיון שצברה משני העולמות, התגבשה באופן שהרחיק אותה ממה שמצאה שם. לא ניתק, הקשר נשמר כל הזמן, מפגשים חגיגיים שלה איתם על פי צרכיה ורצונה, אבל לא כמיהה, לא תלות.

דיונים מקיפים כאלו חשובים ביותר לחיזוק ידיהם של העושים במלאכה.

החיבור אל השטח והסיפורים אישיים חשוב ביותר כמעבדה, להציף את סיכויי ההצלחה, להתחזק מהם ולא להיות מושפעים רק מפחדים וכישלונות.

לא לפחד לקבל החלטות חורצות גורלות,

לא לפחד מאימוץ פתוח, על כל האיום שבו.

 

שרונה:
מיזם האימוץ הוא יוזמתי כאם מאמצת העוברת יחד עם בנה מסע מופלא.
לאורך כל הדרך ולמרות ההדרכה והטיפולים להם זכינו ומעטפת משפחתית וחברית חמה ואוהבת, ראיתי בכאב גדול עד כמה חסר מקום אחד בו ניתן יהיה 24 שעות ביממה באופן נגיש לקבל את מיטב המומחים בתחום וכן את דברי ההורים המאמצים שיכולים להשכיל האחד את השני וכמובן את השיתוף של בוגרים שאומצו.

ישנן הדרכות שעברתי שהפכו את עולמנו בבית לשפוי יותר לרגוע ונכון. השתתפתי בהדרכות שבמהלכן חשתי "מדוע אינני מתעדת לטובת הורים נוספים". ומכיון שאמונתי היא שהכל אפשרי, התחלתי לתעד ואמשיך.

מי שמעוניין לקבל חומרים מחזית המקצועיות בתחום היקשרות, טראומה, העצמה אישית שלנו של ילדינו והחיבורי ביניהם. מוזמן למלא את הפרטים כאן. האתר כבר רווי בחומרים משובחים. ועדיין שפע עצום של חומרים נמצא אצלי ממתין לשעות עבודה מרוכזות בהן אתיישב ואעלה הכל על הענן הוירטואלי לטובת הקהילה.

אז הנה הטופס, נא למלא, נא לשתף ובעיקר שימרו על רוגע פנימי, על אוירה רגועה בבית עד כמה שניתן.

 

ורגע לפני סיום
בימים אלו אנו חוברים לאקדמיה וליצירת דיאלוג מפרה של ביהס לפסיכולוגיה בארץ עם השטח. כבר כעת אנו זקוקים לקשרים לתרומות פרטיות או קשרים לקרנות ציבוריות ועסקיות. נשמח לשמוע מכם.
תודותי הכנה, שרונה Childadoptionisrael@gmail.com

 

 

תגובות על הפוסט הזה ועל מיזם האימוץ יתקבלו בברכה.

כדי להגיב הקליקו כאן

רוצים לקבל מתנות בעלות ערך?
מלאו את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו מיד להורדה חומרים מקצועיים מרתקים
נמשיך לעדכן בכתבות, סרטוני וידאו של מומחים מהארץ ומחו"ל ואירועים בכל הנוגע לאימוץ – להתראות

You may also like...

1 Response

  1. הי שרונה יקרה,
    ראשית – תודה לציטוט דבריי בגוף הכתבה.
    שום דבר לא יכול לסגור את הלב, הגעגוע, הכאב, התסכול.
    האימוץ הפתוח רק נותן לגיטימציה לשחרר קיטור – בהסכמה, בהכוונה, בתמיכה.
    הלוואי והורים מאמצים, מטפלים, עו"ס, אנשי משפט – יגיעו למסר זה ולא יהססו, לא יפחדו להציע אופציה זו.
    העשייה שלך כאן לתת במה לדיון זה – מבורכת ביותר!
    יישר כוח,
    צילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>