ויסות רגשי עצמי הורה-ילד

לפניכם ערכה ראשונית לויסות רגשי עצמי הורה-ילד. הערכה יכולה לסייע לכל הורה. כאן היא מכוונת בעיקר להורים שילדיהם חוו בינקותם טראומה התפתחותית ולכן לא רכשו מיומנויות לויסות רגשי. בנוסף ילדים אלו חוו מצבי מתח קיצוניים ולכן מוצפים בקורטיזול, גם כאשר הטריגרים ‘קטנים’ מה שמכשיל את היכולת לויסות עצמי. כל אלו באים לומר שילדים אלו יותר מילדים אחרים זקוקים גם בגילאי ההתבגרות ואולי בעיקר במהלכם לדמות מווסתת כהלכה. לשקט שבעין הסערה, למודל מרגיע לא מאיים ולא מעניש אלא מאפשר להם ללמוד בקצב שלהם את הויסות הרגשי. ואולי בעיקר ללמוד שהעולם והחיים ממשיכים גם כאשר המציאות לא מתנהלת בדיוק כמצופה. בהצלחה

ויסות רגשי עצמי - מבוא

בסרטון הקצר שלפניכם תוכלו לצפות בקטעים נבחרים מתוך מפגש וידאו קובצתי בן שעה וחצי שנערך במועדון חוכמת האימוץ ביוני 2018. תוכלי לקבל הצצה לעקרונות הבסיסיים.הפעילות את הכתוביות.

ויסות רגשי הדדי - פרקטיקה

נתחיל עם התאכל’ס. השלבים העיקריים כוללים: הערה: זה לא מתכון או נוסחה. סה”כ הצעה שפיתחתי בדם יזע ודמעות. וחשוב לי לשתף כמה שיותר הורים.

1. זיהוי הטריגר

טריגרט = המצית משברים וניטרולם בחוכמה. בחרו באיזו מגלישה לגלוש!

2. שימו לב

הסבו תשומת לב לסימנים להתקרבות הסערה. הילדים מאותתים. ושוב בחרו לאיזו מגלישה אתם נכנסים כי רגע אחרי… זה מאוחר מדי. סורי.

3. ההתפרצות החלה? תפקידכם לא להסלימה!

שימו לב לא לשפוך שמן למדורה. תנחשו מה יקרה? תתבוננו. תנו לילד הרגשה שאתם רואים אותו. אם המצב חירום עליכם לנקוט באמצעים כדי למנוע נזק בלתי הפיך. אך אם תוכלו, הישארו רגועים. בשלבי לימוד מתקדמים תבינו איך נכון לגייס את העולם לטובת יצירת סמכות רוחבית. עד אז הקפידו להשהות תגובה. אין הכוונה להתעלמות. ואם כן אז בחרו בתגובה קצרה ועניינית. אין מצב שתגיבו באלימות: איומים, צעקות, מכות, עונשים. קרה? גם אתם בני אדם. מבטיחה שתזכו בהזדמנויות נוספות ללמוד להגיב קצר וקולע וכמובן רגוע. לכן בכיתה א’ (שלכם) ההכוונה היא להשהות תגובה. מה כן עושים? נוכחות מלאה! מתרגלים איתי ביחד בקבוצה.

4.פסק זמן

לאחר הצונמי מתאוששים. חשוב. גם למען הרווחה שלכם וגם כמסר לילדים שלרוב מתאוששים במהירות.

5. חזרה לחיים.

עדיף מוקדם מאשר ברוגז או מלחמה ארוכה בבית. זו מטרת המשפחה מערכת יחסים, טיפוח ההיקשרות. השתדלו לא לבטל חוויות מקרבות חיוביות בגין קושי קודם. על כל אלו ועוד נרחיב במפגשים שלנו. בסרטון שלהלן אני מסבירה קצת יותר במפורט וכמובן מנמקת את הסיבות לקושי המוגבר של ילדים שחוו מצבי קיצון ביכולת שלהם לוויסות עצמי. אני לא מקבלת או מתעלמת. אך חשוב להבין את הרקע והמקור. לחמול, לתרגל ולהתקדם. הגישה שמציע המיזם רלוונטית לכל משפחה. הגישה הינה סינטזה של ידע וכלים שרכשתי במהלך השנים הודות למומחים מהארץ ומהעולם וכמובן בזכות המסע האישי-משפחתי שלנו. אם היתה נקודת מפנה משמעותית היא חלה כאשר הבנתי מה עלי לעשות, מה עלי לשנות. ניתן למקד זאת בשינוי שלי בויסות הרגשי שלי. שינוי זה חולל במשך הזמן טרנספורמציה כאן בבית. הבן שלי יכחיש את חלקי בשינוי. אבל אני לא אוהדת קרדיטים. האם תמיד אני כשירה לניהול רגשי עצמי? לא! אך זו השאיפה. פעמים רבות אני מצליחה ופעמים כושלת. הו הו ואז המחיר לא קטן. כשאני לא מצליחה ונפלט לי … אנחנו ממהרים לגלוש במגלישת הקמיקזה. מהם השלבים הקריטיים בתהליך לויסות רגשי? העיקריים מוסברים כאן בסרטון. הנה השרטוט שפירסמתי לכולם במייל. כדאי להניחו מתחת לכרית ולרוץ אליו בעת הצורך. אני מקווה שתבחרו להבין לעומק את הנושא הן את חשיבותו של הויסות, והן את הסיבה שלילדים שהוצאו מהבית קשה יותר לווסת עצמם ובעיקר מה ניתן לעשות. וניתן!!! הרבה תלוי בנו גם אם לא הכל. מתחת לסרטון הוספתי עוד מספר משפטים. אשמח לתגובתכם.
מודל עיגולים ויסות רגשי הדדי(1)
הקליקו על הסרטון 7:36 דק’ הסבר על המקור לקושי בויסות רגשי ומודל המגלישה ב-5 צעדים


משוב מאמא על הויסות הרגשי שלי

קטע וידאו מתוך מפגש קבוצתי שנערך במועדון חוכמת האימוץ והאומנה

הוויסות שלי לא נדרש מול האמא שאימצה. אך במהלך השיחה מולה נוצר קושי  בבית ונאלצתי לבחור אם לנתק את השיחה או לא. בחרתי שלא. הצלחתי לווסת עצמי ואח”כ הכל ממש הסתדר. כמה חשוב שנלמד, נתרגל, נבין וגם אם ניפול נקום ונתעקש לווסת את עצמנו.

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

*