הורות מאתגרת ברוח הבודהיזם

הורות מאתגרת ברוח הבודהיזם-הבנות וכלים מעשיים מאת: לאורה וולמר פסיכולוגית קלינית, כותבת ספרים מצמיחים למשפחה ומחברת הספר 'האיידיאייצ'די שלי'

הבודהיזם מלמד אותנו שהאירועים עצמם אינם יוצרים את הסבל, אלא גישתנו כלפיהם. נוכל להפחית את הסבל שלנו אם נשנה את תפיסתנו את הארועים.

לפני 2600 שנה, נסיך הודי בשם סידהרטה גוטמה, המוכר בעולם כ'בודהה', זה שהתעורר, מצא לאחר מסע רוחני ארוך את מקור הסבל האנושי ואת הדרך להשתחרר ממנו. בודהה הקדיש את חייו להוראת נושא חשוב זה, וכיום מיושמת ההבנה הבודהיסטית גם בפסיכולוגיה המערבית בשיטות טיפול כגון קוגניטיבי- התנהגותי ומיינדפולנס.

בשנים האחרונות נחשפתי לבודהיזם דרך שיעורים, תרגול מדיטציה וקריאה. מצאתי שהחשיבה הבודהיסטית מסייעת לי בהתמודדות עם קשיים שונים והתחלתי לשלב אותה בטיפולים ובהדרכות בקליניקה. חשוב לציין שהתייחסותי לבודהיזם איננה כאל דת אלא כאל דרך חשיבה ופעולה, דרך אשר יכולה לסייע לבני האדם להתרחק מהסבל ולהתקרב לחיים שלווים ומאושרים יותר.

להורים המגדלים ילד אחד או יותר עם קשיים כהפרעת קשב, לקויות למידה, מחלה, אוטיזם ועוד, יש צורך וכמיהה לידידות ולתמיכה. לצערנו, פעמים רבות הם פוגשים yoga-429718_1280בסביבתם בדיוק את ההיפך: חוסר הקשבה, חוסר הבנה, ביקורת ושיפוטיות. ההורים נותרים בחוויית בדידות קשה ומתמודדים עם רגשות של בושה, מבוכה, אשמה ותפיסת כישלון. הורים מאותגרים רבים כבר הבינו שעליהם לפתח משאבים פנימיים שיזינו אותם כדי לשמור על עצמם ועל משפחתם. במצבים אלה החשיבה הבודהיסטית יכולה לתרום רבות, שכן היא מציעה דרכים לאגור כוחות ומספקת תובנות להתמודדות  עם מחשבות ורגשות לא נעימים.

לבודהיזם הגדרת שונות, ביניהן: מודעות או ערות לרגע ההווה, תשומת לב, לעצור ולהבין, טיפוח החכמה והחמלה. בואו נתבונן בארבע האמיתות הנאצלותשל הבודהה ונבין כיצד הן יכולות לעזור לנו בהתמודדות היום יומית עם הורות מאתגרת:

אמת נאצלת 1:  הסבל קיים
כל אחד מאיתנו יודע שהחיים עצמם אינם משביעי נחת או מושלמים. כבני האדם אנחנו חווים מכשולים, חולי ומוות, אנחנו נפרדים מאהובינו וכדומה. הורים לילדים עם קשיים מכירים היטב את הסבל הכרוך בלימודים של הילד, את ההתמודדות עם דחייה חברתית, את הדאגות לעתידו. החידוש בחשיבה הבודהיסטית הוא ההבנה שהאירועים עצמם אינם יוצרים את הסבל אלא גישתנו אליהם. לכן, נוכל להוריד את רמת הסבל שלנו אם נשנה את התפיסה שלנו לגבי האירועים. לדוגמא, בית-הספר מזמין אותנו לפגישה בה ישתתפו גם היועצת והפסיכולוגית. אם נחשוב: 'כולם נגדנו! אנחנו לבד! אף אחד לא מבין את הילד שלנו, ובוודאי רוצים להוציא אותו מבית-הספר', נחווה מתח וסבל רב שעלולים למנוע מאיתנו שינה טובה בימים שלפני הפגישה, ונגיע אליה כעוסים וממורמרים. לעומת זאת, אם נחשוב שהפגישה רבת המשתתפים נובעת מרצון כן של בית-הספר להבין ולעזור לנו, נרגיש הכרת תודה, נשתף פעולה והפגישה תהיה חיובית יותר ויעילה עבור כל המשתתפים.

אמת נאצלת 2:  יש מקור לסבל

אם האירועים עצמם לא גורמים את הסבל, אזי מה המקור שלו? הבודהה זיהה שלושה מקורות לסבל האנושי וקרא להם "שלושת הרעלים". בואו נכיר אותם ונראה איך הם באים לידי ביטוי בהורות המאתגרת.

א. תאווה – כשאנו הופכים את המטרות או ההעדפות לדרישה או צורך.
אצל הורה לילד מיוחד, הסבל יכול לבוא מהיצמדות לילד החלומות, להורה שרציתי להיות, לרעיון שהבית צריך להיות מסודר תמיד. אם נרפה מההיצמדות למחשבות, רגשות או רעיונות שלנו, נוכל ליהנות ממה שהמציאות מזמנת לנו. לדוגמא, אם חלמתי שהילד שלי יהיה טוב במתמטיקה כמוני  ואינני יכול להרפות מהחלום על אף שהילד מתקשה במקצוע זה, אני אסבול. אם אתעורר מהחלום שלי ואראה את הילד האמיתי שלי אולי אגלה שיש לו חוש אמנותי מיוחד ואסייע לו להתפתח בתחום, מה שיביא לשנינו סיפוק וגאווה.

ב. התנגדות או סלידה – כשאיני מקבל את המציאות כפי שהיא.
לדוגמא, הורים רבים מתקשים לקבל שהילד שלהם סובל מדיסלקציה, הם הופכים להיות המורים שלו ומענים אותו ואת עצמם בשיעורי קריאה אינסופיים שלא מניבים תוצאות. אם ההורה יהיה מודע להתנגדות שלו למציאות הקיימת וירפה ממנה, הוא יוכל למצוא עבור הילד את העזרה המתאימה כגון הוראה מתקנת או בית ספר מיוחד ולחזור ליהנות מקשר הורה-ילד שהתקלקל בשיעורים האינסופיים.

ג. בורות או אשליה – כאשר אני מבלבל מציאות עם מחשבות
ובטוח שהמחשבה שלי היא היא המציאות. לדוגמא, לחשוב שנכשלתי כהורה ולהתייחס למחשבה זו כמציאות, בלי לקחת בחשבון את כל העובדות שהופכות אותי להורה מתפקד ומטפח.

אמת נאצלת 3:  ניתן להשתחרר מהסבלrope-427002_1280
נראה שהאידיאל של שחרור טוטאלי מהסבל שמור לעוסקים במדיטציה באשרמים ובמנזרי זן רחוקים. האם האדם המודרני מסוגל להשתחרר לחלוטין מהסבל שהוא חווה? התשובה היא שלא. לכן, כדאי להתייחס לאמת נאצלת זו ככיוון לחשיבה ולפעולה ולא לדרוש מעצמנו להגיע ל-100% אושר. כהורים לילדים מיוחדים אנו יכולים להבטיח לעצמנו לפעול למען האושר שלנו ושל משפחתנו, לנסות להתרחק מ"שלושת הרעלים" ולהתייחס לכל אירוע מתוך שלוות נפש, בלי סערות נפשיות ובלי תגובתיות-יתר.

אמת נאצלת 4:  יש דרך להשתחרר מהסבל
אחת הדרכים שמציע הבודהיזם לשיחרור מהסבל היא לראות את האמת בבהירות כפי שהיא. בואו נבדוק: מתי ראינו את הילד המיוחד שלנו כפי שהוא, בלי חרטות על העבר או דאגות לגבי העתיד שלו, בלי "להלביש עליו" את החלומות או התסכולים שלנו?

אם נוכל לראות את הילד כפי שהוא כאן עכשיו, נשחרר אותו ואותנו מכבלי הציפיות והפחדים ונאפשר לו להתפתח בדרכו שלו. הבודהיזם מעודד אותנו להיות נוכחים עם תשומת לב לרגע הזה, בלי לפספס רגעים יקרים בתוך זרם המחשבות שלנו.

כאשר אנו נעזרים במחשבה צלולה נוכח אתגרי היום-יום, רוב הסיכויים שנגיב באופן מועיל. במקום לשאול: 'מה אני חושב על זה?', לשאול: 'מה מצריך הרגע הזה? מה הדבר החשוב כאן?' . לדוגמא, כאשר הילד רב עם קבוצה של חברים, במקום להתמלא במחשבות שליליות על חוסר צדק וקיפוח כלפי ילדכם, כדאי לנסות למצוא פתרון למצב ביחד עם ילדכם.

האמא שהצליחה לראות את בתה
לטיפולי הגיעה שולמית בת השתיים-עשרה, בעלת הפרעת קשב ולקויות למידה, שהייתה הבת הבכורה מבין שישה אחים במשפחה דתית. באופן טבעי, ציפתה אמה ששולמית תהיה יד ימינה ותעזור לה במטלות הבית ובטיפול באחיה הצעירים. הנערה ניסתה לרצות את האם אבל לא עמדה בציפיותיה, שכן ילדים ליקויי קשב ולמידה מתבגרים לאט וזקוקים להורים יותר מן המקובל בגילם. ההיצמדותשל האם לחלום על הבת הבכורה 'מהקטלוג', גרמה סבל רב במשפחה. האם הרגישה כעס ואכזבה  ושולמית הרגישה מבוכה, אשמה ועצב ולא האמינה ביכולותיה. בכל הציורים שלה בלט העדר הראש, כביכול  מספרת: 'משהו אצלי בראש לא עובד נכון'.

בחנו עם האם את ההתנגדות שלה לקבל את ביתה על כל המורכבות והקשיים שלה. במקביל, האם למדה להירגע על ידי נשימות עמוקות. לאט לאט הצליחה האם להיות נוכחת יותר במציאות חייה, הניחה לחלום הילדה המושלמת והחלה לראות את הבת האמיתית עם הקשיים ועם היופי שבה. בכל פעם שעלו אצל האם כעסים או חששות לעתיד הילדה, למשל: 'איך תצליח למצוא שידוך?' , השתמשה בתרגילים של התמקדות בהווה שעזרו לה להירגע.

האם הורידה את הדרישות משולמית ונתנה מענה לגיטימי לצרכים הילדיים של שולמית על ידי התפנות לזמן איכות ביניהן. בנוסף, עודדה האם את הבת לשחק עם האחים הקטנים לא כבייבי סיטר אלא כעוד ילדה הנהנית לשחק בפלסטלינה או לאפות עוגיות. כאשר חדלה האם להילחם במציאות, היא הרגישה שלווה יותר. היחס המקבל והתואם שיקם את יחסיהן, וגרם לילדה להרגיש טוב יותר עם עצמה ולבטוח ביכולותיה.

* האטו את הקצב: עצות להורים:
איך נוכל להחזיר את עצמנו לכאן ועכשיו, במקום ללכת לאיבוד בים המחשבות והרגשות שעולים בנו ללא הרף?

העולם המודרני מכתיב לנו קצב מהיר ביותר והרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו עושים מספר דברים בו זמנית. האטה עוזרת לנו להתחבר למה שקורה כן ועכשיו ולהעניק תשומת לב לפעולות שלנו.

* חפשו הזדמנויות של שקט:
בעולם הרועש שלנו, חשוב שההורה המאותגר יחפש איים של שקט כמו בהליכה בטבע. תוכלו גם לשבת במקום אהוב עליכם בבית, לעצום את העיניים לזמן מה ולהקשיב לקולות ולצלילים המגיעים אליכם.

* נישמו בצורה מודעת:
עצרו למספר רגעים ונשמו שלוש נשימות עמוקות. הקשיבו לצליל האוויר כשהוא נכנס ויוצא מכם.
לעצור למספר נשימות כמה פעמים ביום ובמיוחד ברגעי מתח – זאת ההמלצה הטובה ביותר לכל מי שמתמודד עם הורות מאתגרת!!!

* התמקדו בגופכם:
לדוגמא: הפנו את כל תשומת הלב לכפות הידיים למספר רגעים: מה שלומן? איך הן מונחות? מה הטמפרטורה שלהן? במה הן נוגעות כעת? התמקדות בגוף או בחלק ממנו מחזירה אותנו ב"אוטוסטרדה" להווה, היא מנקה לזמן מה את המחשבות שלנו וכך מרחיקה אותנו מהסבל של המחשבות האינסופיות.

* הקדישו יותר תשומת-לב לפעולות היום יום:
התמקדות במה שאנחנו עושים כאן ועכשיו יכולה להפוך לסוג של מדיטציה: למשל, בזמן שטיפת הכלים הקשיבו לצליל המים והתמקדו בתחושות הידיים בעת שהן פוגשות את הכלים השונים.
להיות ערני לארעיות החיים:
החשיבה הבודהיסטית מדגישה את מושג הארעיות: ברגע שאנחנו מבינים שהכול משתנה, נוכל להכיר בעובדה שהסבל חולף וגם האושר חולף. כך לא נאמין "לגל הגבוה" ולא "לגל הנמוך". כשהילד מצליח – לא נאמין שכל בעיותיו נפתרו, וכשהוא פוגש קושי – לא נחשוב שהמצב גרוע ולא ישתנה. כאשר נבין שגם אנחנו משתנים כל הזמן ברמה האישית וכהורים, נוכל לקבל את מצבי הרוח החולפים שלנו ואת העובדה שלעיתים נהיה סבלנים ולעיתים רגזנים כלפי הילד, לעיתים נגיב בתבונה ולעיתים נגיב מתוך בלבול.
הבונוס החבוי בהורות המאתגרת:
הורים לילדים מאתגרים יכולים להתחבר לאמרה הבודהיסטית "כל העולם תרופה": כל מצב קשה מביא עמו הזדמנות ללמידה. הורים רבים רואים את ילדיהם המיוחדים כמורים לדרך והם מודים להם על תרומתם לצמיחתם הנפשית ואף הרוחנית. ההתמודדות עם מצבים מאתגרים בהורות מרחיבה את יכולת הקבלה שלנו ומביאה אותנו להיות יותר סבלניים וחומלים כלפי הזולת.

אולי לא בחרנו להיות הורים מאותגרים, אבל וודאי הוא, שהורות כזו פותחת בפנינו הזדמנות להפוך לבני אדם שלמים, נבונים וטובים יותר.  נצלו אותה!

 

לאורה וולמר M.A
פסיכולוגית קלינית, כותבת ספרים מצמיחים למשפחה
ומחברת הספר 'האיידיאייצ'די שלי'  054-4440662
http://www.myadhd.co.il

גילוי נאות: אני "משוחדת". את הפסיכולוגית לאורה וולמר, מומחית בנושא קשב וריכוז אני מכירה שנים ארוכות. לאורה הצליחה לעזור לי כאם יחידנית כאשר בתוכי היתה תחושה עמוקה של "איך יוצאים מזה" – איך מתקדמים למרות (למרות הקשיים, למרות מה שאין ולמרות מה שיש…). במקצועיות רבה, באינושיות אין קץ, בהומור ובכּנות אישית הצליחה לאורה בכל מפגש להעניק תחושה שאני יוצאת הביתה "עם סלים" מלאים כל טוב. תודה לך ובאהבה שרונה

דף מהאתר של לאורה כולל וידאו ותמונה שלה

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>